בלו צ’יפס של שוק המניות הרוסי נכון ל-2022. צ’יפים כחוליםשם את המניות של החברות היציבות ביותר בארץ. הן נקראות גם מניות מהשורה הראשונה. לפי הסטטיסטיקה, כשמשקיעים בהם, יש הכי פחות סיכון לאובדן השקעות. זה דבר אחד להחזיק במניות של Sberbank, ודבר אחר לגמרי עבור ה-Let’s Go האלמוני, שאפשר לקחת ממנו את הרישיון בכל רגע. הבלו צ’יפס הרוסי הם מובילים בתעשייה, ורבים מהם נמצאים בשליטה ממשלתית ברוסיה. המדינה היא בעלת המניות העיקרית של גזפרום – יותר מ-50% מהמניות. דיבידנדים הם קו חשוב בתקציב, ולכן למשקיעים אין ספק שאם יתעוררו בעיות, המדינה תעניק תמיכה כספית. רבים מהבלו צ’יפס הם חברות אסטרטגיות בארץ. גזפרום היא מונופול ייצוא גז. פוליוס היא מובילה בכריית זהב. הופעתו של מתחרה ראוי לא סביר – כדי להיכנס לשוק הזה אתה צריך הון רב.
המונח “בלו צ’יפס” מגיע מפוקר והוא די שרירותי. אין קריטריונים ברורים לפיהם חברה מסווגת כחברת “בלו צ’יפ” ברוסיה. אבל ניתן לזהות את הקריטריונים העיקריים.
החברה חייבת להיות מוכרת בארץ, בעלת צמיחה יציבה ברווח למספר שנים. מניות חייבות להיות בהון גבוה. לחברה חייב להיות מודל עסקי בר קיימא, והמדינה חייבת להתעניין בפיתוח הענף.
ככל שהנזילות של המניה גבוהה יותר, כך קל יותר למכור את הנכסים הקיימים בהיקף גדול. תלוי גם בנזילות כמה קרוב למחיר השוק תבוצע עסקה. לצ’יפס הכחול הרוסי יש את הנזילות הטובה ביותר – הם נסחרים מדי יום על ידי מאות סוחרים. אז המחזור היומי של סברבנק או גזפרום הוא עשרות מיליארדי רובל.
מהימנות
משקיע שיש לו מניות מדרגה ראשונה (בלו צ’יפס רוסי) יכול להיות בטוח בהשקעתו. לחברות אלו יש עסק יציב, דירוג אשראי גבוה יותר, פחות מינוף ויותר משאבים. לכן השקעות במניות אלו מומלצות למתחילים.
דיבידנדים
רוב חברות הבלו צ’יפ ברוסיה משלמות דיבידנדים. אלו חברות בר קיימא שיכולות לחלוק חלק מהרווחים עם בעלי המניות. חלק גדול מהתקציב של אזורים מסוימים הוא דיבידנדים. חברות בבעלות המדינה ברוסיה חייבות לשלם לפחות מחצית מהרווחים שלהן בצורה של דיבידנדים.
הרכיב תיק של צ’יפס כחול בעצמך . במקרה זה יש צורך לרכוש 15 מניות בחלקים שווים. בהתבסס על הערך של המניה היקרה ביותר של MMC Norilsk Nickel, סכום ההשקעה המינימלי הוא 350,000 רובל. אם לא תכלול את נורילסק ניקל ותקנה רק את 14 המניות הנותרות, הסכום המינימלי מופחת ל-85 אלף רובל. ניתן לקנות את כל התיק בו זמנית או לקנות מניות נוספות מהרשימה באופן שווה אחת לחודש או אחת לרבעון.
משקיע לא יכול לקנות תיק מניות, אלא להשקיע במניה ספציפית או במספר מניות . אז כמה אנשים שעבדו בחברת Tatneft וראו את העסק מבפנים קנו מניות כל חודש במשך שנים רבות.
למכירת המניות הייתה עלייה משמעותית בפנסיה. גישה זו מסוכנת יותר – אם החברה לא תעמוד בציפיות ותצא מהשוק, אתה עלול להפסיד השקעות. לדוגמה, זה קרה לבעלי המניות של יוקוס. עם תיק מגוון, ההפסד אינו קריטי להון וניתן לכסות אותו בפוזיציות רווחיות אחרות. כאשר משקיעים ב-1-2 מניות, המשקיע מפסיד הכל. אבל הרווח גבוה יותר אם התחזית נכונה.